לפסק הדין בעניין מרכז הירידים והקונגרסים בע"מ נ' בשן בר-אילן שירותי ניהול בע"מ ואח'
האם מרכז הירידים זכאי למנוע מחברה לפעול מחוץ למתחם גני התערוכה בטענה שמדובר בתחרות בלתי הוגנת או שמא הוא פוגע בחופש העיסוק? ביהמ"ש המחוזי בת"א קבע- הצבת דוכנים בשביל הגישה למתחם מהווה תחרות בלתי הוגנת תוך התעשרות שלא כדין.
מרכז הירידים והקונגרסים המארגן מזה מספר שנים את 'כנס המשתחררים' של חיילי צה"ל בגני התערוכה בת"א, ומטרתו להציע לחיילים אפשרויות תעסוקה ולימודים טרם שחרורם, הגיש תביעה נגד חברת בשן ואגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר אילן, בעלת המניות היחידה בבשן, בטענה כי ביצעו כלפיו שורת עוולות ובהן- גניבת עין, תיאור כוזב, התערבות בלתי הוגנת ועשיית עושר ולא במשפט.
בתביעה נטען, כי הנתבעות 'תופסת טרמפ' על המוניטין שצבר כמארגן הכנס, בכך שהיא מציבה דוכנים ומחלקת חוברות, הדומות באופן מטעה לזה שהוא מוציא, בשביל הגישה היחיד לכנס, תוך הטעיית החיילים כי הן חלק מהכנס. עוד נטען, כי בעלונים שהוציאו הנתבעות למפרסמים פוטנציאלים, הטעו אותם לחשוב כי הן חלק ממארגני הכנס, וכי החוברות שלהן הכילו חומר שלא אושר ע"י משרד הבטחון, בין היתר, כזה המעודד חיילים לצאת מתחומי המדינה, ובכך גרמו לו לנזק. לטענתו, למרות שביקש מהן מספר פעמים לחדול מפעילותן- הן סירבו בטענה כי הן פועלות בהתאם לחופש העיסוק והתחרות.
כטענה מקדמית טענו הנתבעות, כי בהיעדר יריבות עם אגודת הסטודנטים- יש להורות על דחיית התביעה נגדה, שכן לחברה שהפיקה את החוברות אישיות משפטית נפרדת. לגופו של עניין טענו, כי מדובר ב'מסע רדיפה' שנועד למנוע תחרות במרחב הציבורי, וכי הפצת החוברות היא פעילות שיווקית לגיטימית, ובהתחשב בזכות היסוד לחופש העיסוק, אין כל אמתלה חוקית להגבילן.
בפסק דין בסוגיית החבות, קיבלה השופטת ד"ר דפנה אבניאלי את מרבית התביעה ככל הנוגע לחברת בשן, ותוך דחיית התביעה נגד אגודת הסטודנטים, תוך קבלת טענתה להיעדר יריבות.
"הנתבעת בנתה מערך שיווק ופרסום, המתבסס כל כולו על כנס המשתחררים, אותו מארגנת ומפיקה התובעת. הנתבעת אף הגדילה עשות, והציגה את החוברת באופן שאינו מבחין בינה לבין התובעת... התנהגות שכזו... אינה עולה בקנה אחד עם הרצון לשמר את השוק העסקי כשוק הוגן, המעניק את הכבוד הראוי לעסק מתחרה ומונע ניצול בלתי נאות של מאמציו וכישוריו המסחריים.", כתבה השופטת וקבעה, כי למרות שעוולת גניבת העין לא הוכחה, באשר התובעת לא הוכיחה כי יש לה מוניטין בכנס, הרי שהוכח כי הנתבעת התערבה בצורה בלתי הוגנת בעסקיה והתעשרה שלא כדין.
נפסק, כי הצבת הדוכנים והקמת ה'מארב' לחיילים על שביל הגישה לכנס, מיקום שנבחר בקפידה ובכוונת ומכוון, במטרה להסיח את דעת החיילים לחשוף אותם למידע כאילו שהוא קשור לכנס, והכל כדי להפיק רווחים כלכליים על חשבון המרכז, אינה מאפשרת לקבל את טענת הנתבעת כי מדובר בפעילות עסקית לגיטימית.
בנוסף נפסק, כי הנתבעת, במטרה למשוך אליה מפרסמים פוטנציאליים, הציגה תיאור כוזב, כשבעלון שהופץ להם הציגה את עצמה כחלק אינטגראלי מהכנס, ביודעה כי הדבר אינו נכון, וזאת גם אחרי שהובהר לה כי הדבר גורם לנזקים למרכז.
"כפי שכבר הובהר, חופש העיסוק הוא אמנם זכות שבדין, אך התנהגותה של הנתבעת היא בגדר התעשרות 'שלא על פי זכות שבדין'. אין לנתבעת זכות מוחלטת לפעול בכל מקום בו תחפוץ", כתבה השופטת והוציאה צו המורה לנתבעת להפסיק את פעילותה בשביל הכניסה לכנס, וכן הורתה לה להמציא תוך 30 יום את כל החשבונות בגין פעילותה במסגרת הכנס. כמו כן חויבה הנתבעת בהוצאות של 40,000 ש"ח.
לפסק הדין בעניין מרכז הירידים והקונגרסים בע"מ נ' בשן בר-אילן שירותי ניהול בע"מ ואח'
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.